מאת ד"ר משה בכר
אמון הציבור בשב"כ אין משמעותו שהארגון חסין מביקורת, אלא פירושו כי קיים קונצנזוס רחב בדבר פעולתו על בסיס שיקולים מקצועיים ולא מתוך מניעים אחרים. אמון זה חיוני לתפקוד ראוי של הארגון, ותנאי הכרחי להשגתו הוא מתן גיבוי פומבי לארגון מטעם הדרג המדיני הממונה עליו.
המאמר המלא:
בימים האחרונים נתון השב"כ למתקפה עזה מצד גורמים שונים, לנוכח טענות בדבר אופן ביצועה על ידו של חקירת נערים יהודים החשודים בביצוע פעילות טרור כנגד פלסטינאים. זאת, עד כדי השוואתו למנגנונים חשאיים ואפלים במדינות טוטליטריות. הדברים הגיעו לידי כך, שהארגון נאלץ לפרסם הודעה פומבית חריגה, בה נכללה הפסקה הבאה: "מאז תחילת המעצרים שב"כ מזהה מאמץ יזום ומתמשך מצד גורמים בעלי אינטרס להכפיש את הארגון ועובדיו וליצור דה-לגיטימציה לפעילותו. ניסיון זה ראוי לגינוי ולאי-שיתוף ואין בו בכדי לרפות את ידי השב"כ מהמשך פעילותו לסיכול טרור באשר הוא טרור...".
במקרים מעטים מאד בעבר פורסמו על ידי השב"כ לציבור הודעות שתכליתן המרכזית קבלת לגיטימציה ציבורית. בהקשר הזה ניתן להזכיר שתי דוגמאות בולטות, בעניינים לגביהם הופנתה כלפיו ביקורת נוקבת, אז מצד גורמים בשמאל, עליה מצא לנכון השב"כ להגיב: האחת, מכתב מלפני כעשור לגבי כללי הטיפול של הארגון בתופעת החתרנות; השנייה, גילוי דעת פומבי מן הקיץ האחרון ביחס למדיניות התחקורים במעברי הגבול.
אמון הציבור הינו מרכיב קריטי מבחינתו של השב"כ, כארגון חשאי הפועל במדינה דמוקרטית, שפעילותו למען שמירת ביטחון המדינה מתנגשת בהכרח - לא פעם - עם זכויות הפרט. כבר לפני שנים ארוכות פסק בג"ץ קונקרטית לגבי השב"כ, כי "כוחו של השירות באמון הציבור בו. כוחו באמונו של בית המשפט בו. אם שיקולי ביטחון יכריעו את הכף, לא יהא האמון של הציבור, ולא יהא אמון של בתי המשפט בשירות הביטחון ובחוקיות חקירותיו. בלא אמון לא יכולות מערכות השלטון לתפקד".
במקרה אחר, בו עמדה על הפרק אפשרות מינויו למשרה ציבורית בכירה של בכיר לשעבר בשב"כ, אשר סרח, קבע בג"ץ כי : "קיים ועומד האינטרס הציבורי בטוהר השירות הציבורי ובצורך להבטיח את אמון הציבור ברשויות השלטון. בלא אמון הציבור ברשויות הציבור יעמדו הרשויות ככלי ריק. אמון הציבור הוא המשענת של רשויות הציבור, והוא המאפשר להן למלא את תפקידן".
מובן, כי "אמון הציבור" אין פירושו אמון מלא בכל רגע נתון של כל אחד ואחד מבני הציבור, אלא הכרת הציבור הרחב בחשיבות עשיית השב"כ לסיכול הטרור, יהא מקורו אשר יהא, ולא פחות מכך - ביושרה המקצועית המלווה עשייה זו. לא ניתן להתעלם מכך, שבצד הטרור הפלסטיני, אשר גבה אלפי קרבנות ישראליים, בוצעו - למרבה צער - בידי יהודים כמה מפעולות הטרור החמורות ביותר בתולדות המדינה, לרבות רצח של עשרות פלסטינאים במערת המכפלה ואפילו רצח של ראש ממשלה מכהן.
אמון כאמור אין פירושו כי השב"כ עומד מעל לחוק. ההיפך הוא הנכון: על מנת לשמר אמון זה ולחזקו מתקיים פיקוח הדוק על פעילות השב"כ, שתכליתו לוודא כי אכן הוא עומד באופן מלא בכל דרישות החוק. באופן קונקרטי לעניין חקירות השב"כ מתבצע פיקוח זה על ידי בתי המשפט, אשר אינם מהססים להעיר, לעתים בחומרה רבה, על כל חריגה בה הם נתקלים ולפעול לתיקונה.
זאת ועוד, ראוי כי אלה התוקפים היום בעוז את דרכי פעולתו של השב"כ בהקשר של מאבקו לסיכול טרור המבוצע בידי יהודים, יבינו, כי הם עלולים לגרום לכרסום ולפגיעה עתידית קשה בסמכויות הארגון ובכלים הנתונים בידו לשם מימוש ייעודו גם בתחום המאבק בסיכול הטרור הפלסטינאי.
חשוב כי השב"כ יזכה לגיבוי ברור וחד-משמעי מצד הדרג המדיני הממונה עליו, ובמידת האפשר גם משאר נבחרי הציבור, שכן זהו תנאי הכרחי לשמירת אמון הציבור בעשייתו ובדרכי פעולתו.
המשך קיומו של השב"כ כגוף חזק ואפקטיבי - מבלי שהדבר יעמוד בסתירה כלשהי לחובתו לפעול במסגרת החוק - הינו אינטרס מן המעלה הראשונה לטובת שמירה על הביטחון הלאומי של המדינה, כי אין לנו שב"כ אחר.
גרסה ראשונה של המאמר פורסמה באתר גלובס (תחת הכותרת: "השב"כ חייב גיבוי ואת אמון הציבור") (9.01.2019)
Bình luận