ועדת חקירה ממלכתית על פעילות ממשלה קודמת – האמנם קיימת מניעה להקמתה

מאת ד"ר משה בכר

אחת התופעות הבולטות ויוצאות הדופן שליוו את כהונתה הקצרה של ממשלת בנט-לפיד, הייתה השימוש המאסיבי בכלי ועדות החקירה והבדיקה. ממשלה זו החליטה על הקמת שתי ועדות חקירה ממלכתיות וכן על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית נוספת עם סמכויות מלאות של ועדת חקירה ממלכתית. זאת, בנוסף להבעת נכונות וכוונה מצידה להקמת שתי ועדות נוספות כאלה (אף שאלה לא נתממשו בפועל בסופו של דבר), והכל בתוך פרק זמן קצר של ה-8 החודשים הראשונים מאז השבעתה.

בחודש יוני 2021 החליטה ממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת האסון בהר מירון.[1] ממשלת נתניהו, בתקופת כהונתה אירע האסון, שללה מכל וכל הקמת ועדה כזו, וזאת בעיקר לנוכח עמדת ראשי המפלגות החרדיות שהיו חברות בה.[2] עם זאת, הקמת הוועדה הופיעה כמרכיב מרכזי בהבטחות רוב מפלגות הקואליציה לבוחרים בטרם הבחירות, ובעקבות כך נכללה כמרכיב בהסכמים הקואליציוניים של ממשלת בנט-לפיד וכן, ואכן מומשה על ידה בפועל.[3] בעקבות כינון הוועדה היו שהטילו ספק ביכולתה להביא לשינוי בעל משמעות, אך לא זכורות, בהקשר אליה, טענות הנובעות מעצם חקירת פעילות הממשלה הקודמת. בין השרים שתמכו בהקמת ועדת החקירה הזו בישיבת הממשלה שאישרה אותה, נמנתה גם שרת הפנים איילת שקד, שהבהירה: "הצבעתי בעד ועדת חקירה למירון בגלל אובדן חיים רבים".[4]

לא מן הנמנע, כי לא נמצא קושי של ממש במקרה זה לחקור אירוע שהתרחש בתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת, גם משום שוועדה זו נתפסה ככזו שתבדוק את הדברים בעיקר ברמה הטקטית ופחות ברמה האסטרטגית, כלומר כי צפוי שהיא תבחן בפועל בעיקר את היערכות ופעילות גורמי הביצוע בשטח ופחות מכך את גורמי הדרג המדיני. אם זו אכן הייתה התפיסה הרי שמדובר היה במקח-טעות. ראשית, כבר על פי נוסח החלטת הממשלה בדבר הקמת הוועדה – היה ברור שלא הוטלה כל מניעה או מגבלה גם על בחינת אחריות הדרג המדיני. שנית, הלכה למעשה, הוועדה אכן בודקת ישירות את התנהלות גורמי הדרג המדיני: שר הפנים בזמן האירוע אריה דרעי והשר לביטחון פנים באותה עת אמיר אוחנה - כבר העידו בפניה, ואפילו ראש הממשלה דאז נתניהו זומן להעיד.[5]

בחודש ינואר 2022 החליטה ממשלת ישראל על הקמת ועדת חקירה ממלכתית נוספת – הפעם לבדיקת "פרשת הצוללות".[6] גם במקרה זה הייתה התנגדות נחרצת של ממשלת נתניהו להקמת וועדה כזו, אך חרף זאת, החליטה הממשלה הנוכחית על הקמתה, כמימוש הבטחה פוליטית שניתנה לבוחרים על ידי רוב מרכיבי הקואליציה.

מעניין לציין, כי בחודש יולי 2021 דחה בג"ץ עתירה שהוגשה אליו, במסגרתה התבקש להורות לממשלה להקים ועדה חקירה ממלכתית בנושא זה. בפסק הדין קבע בג"ץ כי החליט שלא לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה, אך הוסיף כי שאלה נפרדת היא האם ראוי שהממשלת תחליט להקים ועדה כזו, שכן "נחשפה תמונה מדאיגה, שאינה עומדת בסטנדרטים ראויים של רשות ציבורית... נמצאו ליקויים המחייבים הפקת תובנות ולקחים בנוגע להליכי הרכש הביטחוני במדינה... נותרו סימני שאלה המרחפים ממעל, שיש בהם כדי להטיל צל על תקינות תהליכי קבלת ההחלטות... עריכת בחינה ביקורתית עצמאית... היא צעד רצוי , המתיישב עם השמירה על ביטחון המדינה".[7]

למרות הדברים המטרידים האלה, הייתה השרה שקד המתנגדת הבולטת בממשלה להקמת ועדת החקירה הממלכתית (גם ראש הממשלה בנט עצמו נמנע בהצבעה). כדי לבסס את התנגדותה, הציגה שקד שלל נימוקים, מן הגורן ומן היקב, שבחלקם לא היה מבוססים עובדתית ובחלקם האחר לא היו מובנים לגמרי, כגון: מעולם לא הקימה ממשלה ועדת חקירה לבדיקת התנהלות קודמתה, ועדה כאמור תהווה חקירה של הדרג הצבאי כנגד הדרג המדיני, היא תפר את האיזון בין שני הדרגים, היא תצמצם את מרחב הפעולה של הדרג המדיני, היא תוביל ל"אפקט מצנן" עד כדי שיתוק בקרב מקבלי ההחלטות ועוד.[8] בהודעת הבהרה מיוחדת שפרסמה, ציינה שקד: "תמיד הממשלות הקימו ועדות חקירה על עצמן. הממשלה הזו מקימה כבר שתי ועדות חקירה על ממשלות קודמות", ובישיבת הממשלה הוסיפה: "אני מרגישה שהממשלה מנצלת את הכלי הזה, במקום להשתמש בזה במשורה".[9] עם זאת, לא מן הנמנע, כי השיקולים המרכזיים שעמדו בבסיס עמדה זו של שקד היו דווקא שיקולים הנוגעים לעתידה הפוליטי, דהיינו הבנתה כי במקרה זה יהיה הדרג המדיני יעד מרכזי לחקירה והערכתה בדבר עמדתו של ה"בייס" הפוליטי אליו היא חשה זיקה ביחס לכך.

בתחילת חודש פברואר 2022, בעקבות תחקיר מהדהד של העיתון כלכליסט בנושא שימוש משטרת ישראל בתוכנת הריגול "פגסוס",[10] עמדה על הפרק למשך מספר ימים האפשרות להקמת ועדת חקירה ממלכתית שלישית לשם בדיקת הפרשה. אמנם פרשה זו הייתה רלוונטית לכאורה גם לימיה של הממשלה המכהנת, אך רוב התקופה שלגביה אמורה הייתה להיבדק פעילות המשטרה, ובוודאי התקופה בה נקבעו המדיניות ועקרונות הפעולה, הייתה בזמן כהונתן של ממשלות קודמות (על פי הפרסומים, המשטרה רכשה את תוכנת “פגסוס" כבר בשנת 2013). תגובת המערכת הפוליטית בנושא עברה התפתחות מעניינת מאד.

שורה ארוכה של חברי ממשלה, וגם גורמים באגף השמאלי של האופוזיציה, הזדרזו לדרוש מיד הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לצורך בדיקת הפרשה.[11] ביניהם בלטה השרה שקד, שעמדתה, מיד עם פרסום התחקיר העיתונאי, הייתה נחרצת מאד: "... הזדעזעתי. אם הדברים האלה באמת נכונים – מדובר במעשים שלא מתאימים למדינה דמוקרטית... במקרה הזה אין מנוס מוועדת חקירה חיצונית... צריך לבדוק מה הפלטפורמה הנכונה... ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית... זו ממש הפקרות שחייבת להיעצר".[12]

לעומת זאת, הצעתה הראשונית של סיעת הליכוד הייתה כי ראוי שנשיא המדינה ביחד עם נציגים מוסכמים של הקואליציה והאופוזיציה ימנו את הוועדה שתחקור את הנושא,[13] מנגנון שאין לו כל עיגון בחוק בישראל. גם בנימין נתניהו באופן אישי גרס באופן דומה כי "יש רק דרך אחת לטפל בזה... באמצעות חקירה עצמאית, חזקה ובלתי תלויה, שתהיה מקובלת על שני צידי הבית הזה".[14]

כעבור כשבוע בלבד, חל היפוך עמדות מוחלט. בעוד שאצל גורמי הקואליציה ניכרה "התקררות" בלהט הראשוני להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ואפשרות זו לא הובאה כלל לדיון בממשלה, התעשת דווקא נתניהו והחל לצדד במפגיע בהקמה מיידית של ועדה כזו, בטענה שרק היא תוכל להביא לחקר האמת ולתת לציבור את התשובות שהוא זכאי להן.[15] גם לאחר פרסום ממצאי צוות הבדיקה בראשות המשנה ליועמ"ש לממשלה, שלא מצא בסיס לטענות שהופיעו בתחקיר, דחו בליכוד את המסקנות, והוסיפו לדרוש הקמת ועדת חקירה ממלכתית.[16]

על פי מה שהוצג בתחקיר העיתונאי, נראתה הפרשה תחילה כאחת מן החמורות בתולדות המדינה, אך מהר מאד הסתבר כי העיתון שפרסם אותו מתקשה להציג הוכחות לביסוס הנטען בו. ההיפוך בהערכת המצב בכל הנוגע למידת נכונות הנטען בתחקיר, מסביר אולי את "סיבוב הפרסה" שביצעו הקואליציה והאופוזיציה, כל אחת משיקוליה הפוליטיים המשתנים, בכל הנוגע לאפשרות הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ייתכן שניתן לייחס את ההתייחסות הדואלית של רוב הנוגעים בדבר גם למורכבות המעניינת הכרוכה בפרשה זו, הנובעת מכך שהדרג המדיני הקודם עלול היה להימצא אחראי במידה כזו או אחרת לפעילות בעייתית (ועל הרקע הזה תמוהה להיטותו המאוחרת של נתניהו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, מתוצריה הוא עלול לצאת נפגע[17]), אך בה בעת, לפחות על פי התחקיר העיתונאי, גם בנו של נתניהו ויועצי התקשורת הקרובים אליו היו נתונים לכאורה לאותו מעקב בלתי חוקי.

לקראת סוף חודש פברואר 2022 עלתה על פרק הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית רביעית. הצעת חוק שיזם חבר הכנסת דודי אמסלם מהליכוד, להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנוגע לפרשת "המימד החמישי" (במסגרתה יוחסה לחברה שבני גנץ שימש כיו"ר הדירקטוריון שלה קבלת מיליוני שקלים ממשטרת ישראל בהליך בלתי תקין), הייתה אמורה לעלות לקריאה טרומית במליאת הכנסת. בעקבות כך שבאותה העת החליטה סיעת כחול לבן להחרים את ההצבעות במליאה – איימו גורמים בקואליציה לאפשר להצעה זו לעבור, כך שנוצרה סבירות גבוהה מאד שכך אכן יקרה. אלא שאז הפתיעה סיעת הליכוד והחליטה למשוך את ההצעה, כ"מחווה" לגנץ.[18] שוב מנפלאות הפוליטיקה הישראלית, אך לענייננו – מטריד השימוש הפוליטי הציני (משני קצוות הקשת הפוליטית) בכלי ועדת החקירה הממלכתית.

ואם לא די בכך, הרי שבתחילת חודש ספטמבר 2021 החליט השר לביטחון פנים עומר בר-לב על הקמת ועדה נוספת, חמישית במספר, לבדיקת אירוע בריחת האסירים מכלא גלבוע והיערכות שירות בתי הסוהר למניעת בריחת אסירים ממתקני כליאה.[19] במקרה זה, ה"טריגר" להקמת הוועדה היה אמנם אירוע שהתרחש כחודשיים וחצי לאחר תחילת כהונת הממשלה, אך ברור שהבדיקה, על פי מהות העניין, משליכה לאחור. זאת ועוד, במקרה זה אמנם דובר בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית, אך כזו שניתנו לה סמכויות מלאות של ועדת חקירה ממלכתית מכוח החוק.[20] על מנת להבין את עוצמתה הפוטנציאלית גם של ועדה כזו, די להזכיר כי הוועדה שלחה מכתבי אזהרה (שמשמעותם אפשרות ממשית לקביעת אחריות אישית) לשורה של בכירים בשירות בתי הסוהר, ובראשם נציבת שב"ס.[21]

כך או אחרת, קשה שלא להבחין בהעדרה של עמדה עקרונית ועקבית בקרב הגורמים הפוליטיים, בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק אירועים מן העבר. מסתבר כי גם בראייתם לא קיים בעצם "כלל פסילה גורף", המבוסס על תפיסה אידיאולוגית עמוקה, אשר שולל זאת על הסף. כל מקרה נבחן לגופו על בסיס מהות העניין הנדון, חומרת האירוע, הלכי הרוח בציבור וכנראה גם שיקולים פוליטיים של רווח והפסד.

חשוב לומר: התופעה של ריבוי ועדות חקירה ובדיקה, לכשעצמה, אינה מלמדת בשום פנים ואופן על התפתחות נורמה חדשה של נכונות הדרג המדיני לקבלת ביקורת על התנהלותו ולנשיאה באחריות על התוצאות הנובעות ממנה. התפתחות של נורמה כזו ניתן יהיה להסיק רק אם וכאשר תחליט הממשלה על הקמת ועדת חקירה בנוגע לאירועים שהתרחשו מתחילתם, או בעיקרם, בתקופת כהונתה שלה. עם זאת, אין לזלזל גם בצעד הראשון של עצם חידוש השימוש בכלי ביקורת רב-עוצמה זה, אף אם מדובר בשלב זה בבדיקת אירועים שהתרחשו קודם לתחילת כהונה זו.

ברמה העובדתית, אין כל יסוד לטענה, לפיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועים שהתרחשו במהלך כהונת ממשלה קודמת מהווה אירוע תקדימי.

הוועדה לעניין ויסות מניות הבנקים (ועדת בייסקי)[22] הוקמה בתחילת שנת 1985 בתקופת ממשלת שמעון פרס - יצחק שמיר, לשם בדיקת אירוע מפולת מניות הבנקים שאירע בתחילת שנת 1983, בתקופת ממשלת מנחם בגין. הוועדה לבדיקת אופן הטיפול במפוני תכנית ההתנתקות (ועדת מצא)[23] מונתה בשנת 2008 בתקופת ממשלת אולמרט והגישה את הדו"ח שלה רק באמצע שנת 2010, בתקופת ממשלת נתניהו – כל זאת ביחס לאירועים שאירעו כבר בשנת 2005, בתקופת ממשלת אריאל שרון. אמנם שתי הוועדות האלה הוקמו במסלול החילופי שמאפשר החוק, כלומר על פי החלטת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת ולא מכוח החלטת ממשלה,[24] אך אין להתרשם יתר על המידה מעובדה זו. זאת מן הטעם הפשוט שלקואליציה ישנו רוב גם בוועדה זו, ולכן – ברמה המעשית - אין בכוחה לכפות על הממשלה כינון של ועדת חקירה שאינה מעוניינת בה בשום פנים ואופן.

מעבר לכך, מונו בעבר, מכוח החלטות ממשלה, מספר ועדות חקירה ממלכתיות לבדיקת אירועים היסטוריים שהתרחשו שנים רבות לאחור, שהיו בעלי הקשר פוליטי מובהק, גם אם לא הקשר פוליטי מיידי. ניתן להזכיר בהקשר זה, למשל, את הוועדה לעניין ילדי תימן (ועדת קדמי, שמונתה בשנת 1995, כלומר 41 שנים לאחר האירועים)[25] או את הוועדה לעניין רצח ארלוזורוב (ועדת בכור, שמונתה בשנת 1982, כלומר 48 שנים לאחר האירוע).[26]

במבט השוואתי, גם במדינות אחרות בעולם לא נמצא פסול במינוי ועדת חקירה לבדיקת אופן התנהלותו של הממשל הקודם. רק לאחרונה התבשרנו, למשל, כי בארה"ב החלה לפעול – על פי החלטת ממשל ביידן - ועדה מיוחדת לחקירת אירועי הפריצה לגבעת הקפיטול שהתרחשו ינואר 2021, בשלהי תקופת ממשל טראמפ.[27]

ומעבר לנתוני העבר: גם אם מינוי ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועים שהתרחשו בתקופת התנהלות של ממשלה קודמת הינה אירוע נדיר יחסית, אין הדבר מוביל בהכרח למסקנה שמדובר במהלך פסול.

מצד אחד, צבר של כמה החלטות כאלה בתוך מספר חודשים, מיד לאחר הקמת הממשלה המכהנת, אכן מטריד לכאורה. ניתן לטעון, ראשית כי התנהלות כזו מהווה זילות של כלי ועדת החקירה הממלכתית, אשר אמור להיות שמור רק לבדיקת אירועים משמעותיים ביותר ברמה הלאומית ולא לבדיקה של כל תקלה נקודתית שאולי התרחשה, בפרט כזו שהייתה בתחום אחריותו של הממשל הקודם. אך יותר מכך, מעלה הדבר חשש מפני נקמנות, רדיפה פוליטית או "חיסול חשבונות" פוליטיים. כמו כן, עלול לעמוד בבסיסו מניע של ניסיון לנגח ממשלות קודמות ולפגוע במורשתן על מנת לצבור הון פוליטי ולבסס את מעמד הממשלה הנוכחית.

ביטוי להתממשות לכאורה של חששות אחרונים אלו ניתן לראות באופן בו הגדירה הממשלה את מתחם הבדיקה של ועדת החקירה בעניין הצוללות. קשה שלא להביע תמיהה לעניין על ההבהרה המופיעה בגוף החלטת הממשלה, לפיה ייבדקו רק התהליכים שהתקיימו עד שנת 2016. לנוכח חתימת הממשלה המכהנת, שלושה ימים בלבד קודם להחלטתה בדבר הקמת ועדת החקירה הממלכתית, על הסכם לרכישת שלוש צוללות מאותה מספנה (אף שצוין כי מדובר בצוללות חדשות שתחלפנה צוללות קיימות ולא בצוללות נוספות) במחיר גבוה הרבה יותר – צורם מאד תיחום הזמנים האמור בהחלטתה בדבר הקמת ועדת החקירה. התיחום הזה מחזק את טענת הגורסים כי הקמת הוועדה נובעת מרדיפה פוליטית של השלטון הקודם,[28] וחבל. זאת, בשעה שהן מן הבחינה העניינית והן בהיבטי נראות - מדובר בתהליך המשך באותו עניין בדיוק, שאם כבר נבדק במסגרת זו, הרי שראוי לבדוק אותו מקצה לקצה, מתחילתו ועד היום.

אך מן הצד שני, ניתן להעלות שורה ארוכה של טיעונים חזקים מאוד, העשויים להצדיק כינון ועדת חקירה ממלכתית, גם לאחר חילופי שלטון :

· אין כל מגבלה חוקית, בחוק או בפסיקת בית המשפט העליון, על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנסיבות כאלה.

· למרות החלופים בראשות הממשלה, חלק ניכר ממרכיבי הממשלה הנוכחית היו חברים גם בממשלה הקודמת, אף אם רובם החזיקו בתיקים אחרים, ולכן נושאים באופן אישי באחריות משותפת לכל ההחלטות שנתקבלו על ידה, או לחילופין – לכל המחדלים שאירעו בתקופת כהונתה. העיקרון הבסיסי הזה מוצא ביטוי אפילו בחקיקת היסוד, הקובעת כי "הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת".[29]

· ועדת חקירה ממלכתית מוקמת במגמה לשכך סערה ציבורית בנושא בעל חשיבות ציבורית חיונית, וזאת באמצעות בירור יסודי של העובדות שהובילו אליה. התנאים האלה עשויים להוסיף ולהתקיים, בלא כל קשר לחילופי ממשלות, ועשויות בהחלט להתקיים נסיבות בהן לא רק שהסערה לא שככה אלא אולי אף התעצמה.

· ככל שקיים חשש של ממש לקיומם של תהליכי עבודה פגומים, או תהליכי קבלת החלטות לקויים, קיים אינטרס ציבורי רחב לברר את הדברים על מנת להביא לתיקונם לעתיד לבוא.

· פעמים רבות מצויים הפגמים והליקויים בדרך התנהלותם של גורמים בדרגי עבודה נמוכים יותר, וכלל לא ב"מגרשו" של הדרג המדיני. במצבים כאלה, אין כל היגיון או סבירות בהימנעות מחקירה או מבדיקה רק עקב חילופים שחלו בשלטון המרכזי במדינה.

· לא נכון לתת גיבוי לעמדה של ממשלה שאינה מוכנה לבדיקה של דרך התנהלותה באירועים משמעותיים ושנויים במחלוקת קשה שאירעו בתקופת כהונתה. גיבוי כזה עלול להוות תמריץ להתנהלות לא אחראית ולא מושכלת של אותה ממשלה.

· לא נכון שתינתן "חסינות" – משפטית או אפילו ציבורית – לממשלה זו או אחרת בגין מעשים או מחדלים שהתרחשו במהלך כהונתה, רק עקב שינוי שחל במפת הכוחות הפוליטית לאחר מכן.

· הנטייה הטבעית של כל אדם או גוף היא להימנע במידת האפשר מביקורת על פעילותו, וודאי שאינו שש להזמין מיוזמתו ביקורת כזו על עצמו. הדברים מקבלים משנה תוקף בביקורת של ועדת חקירה ממלכתית, שבסיומה צפויות מסקנות (לרבות אפשרות למסקנות אישיות), שהן בבחינת נעלם ולכן מהוות סיכון מבחינתו. לכן, קביעה לפיה ממשלה יכולה למנות ועדת חקירה רק לגבי עניינים הקשורים בתקופת כהונה – תהווה תמריץ שלילי למינוי ועדות כאלה גם במקום שהדבר נדרש, עד כדי שלילה מוחלטת של השימוש באמצעי ביקורת חשוב זה ופגיעה ביכולת לבחון תהליכים ולתקנם במידת הצורך. בהקשר זה, ראוי להפנות את תשומת הלב לשתי עובדות מדהימות למדי:

העובדה האחת: במשך 20 שנה, החל בשנת 2001 (אז הוקמה ועדת החקירה הממלכתית בעקבות אסון ורסאי) ועד שנת 2021, שנים סוערות מאוד בדברי ימי המדינה, שבהן חלו התפתחויות טכנולוגיות, חברתיות ומשפטיות רבות - לא הוקמה בהחלטת ממשלה אף לא ועדת חקירה ממלכתית אחת.

העובדה השנייה: בכל תקופות כהונת נתניהו כראש ממשלה, החל בשנת 1996 ועד שנת 2021 (עם הפסקות, בסך הכל 15 שנה במצטבר), לא הוקמה גם כן אף לא ועדת חקירה ממלכתית אחת בהחלטת ממשלה. באותן שנים, אגב, הוקמו בכל זאת שלוש ועדות חקירה ממלכתיות – כולן במהלך כהונת אולמרט כראש הממשלה - במסלול הנוסף האפשרי על פי החוק, דהיינו מכוח החלטת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת. עם זאת, חשוב להבהיר כי קשה מאוד לסמוך על מנגנון חלופי זה כמנגנון מתקן להימנעות הממשלה להורות על הקמת ועדת חקירה במקרה בו מתחייב הדבר עניינית, במצב בו הממשלה מתנגדת לכך בתוקף. אמנם, יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה הינו באופן מסורתי נציג האופוזיציה, אך גם בוועדה זו ישנו, כאמור, רוב לחברי הקאליציה, ולכן בהעדר רצון כן לקיים פיקוח יעיל על פעילות הממשלה – לא ייתן גם באמצעות מסלול זה מענה הולם לנדרש.

לשם השוואה, במהלך 33 השנים הראשונות לאחר חקיקת החוק[30] שהוסיף את ועדת החקירה הממלכתית ל"ארגז הכלים" במדינת ישראל, הוקמו לא פחות מ-20 ועדות חקירה ממלכתיות.[31]

הדוגמה הבולטת ביותר אולי לנושא שראוי היה - על פי כל אמת מידה סבירה - להיבדק באופן בלתי תלוי על ידי ועדת חקירה ממלכתית בתקופה זו היה אסון השרפה בכרמל בשנת 2010, בו נספו 44 בני אדם ונגרם נזק כבד מאוד לרכוש ולסביבה. בעקבות האסון אף נכתב דו"ח חמור ביותר של מבקר המדינה.[32] למרות זאת, סירבה הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, וזאת חרף לחץ ציבורי כבד מאד כי תעשה כן, וגורמי הממשלה אף הטילו את מלוא כובד משקלם על הוועדה לעניני ביקורת המדינה, על מנת לוודא כי גם היא לא תחליט על הקמת ועדה כזו.[33] עקב כך – בשילוב העובדה שלא הוקמה אפילו ועדת בדיקה במעמד נמוך יותר במקרה זה - לא מן הנמנע כי לפחות חלק מן הליקויים הבסיסיים בהקשר להיערכות למצב חירום עתידי מסוג זה ולטיפול בו - לא תוקנו עד היום, כך שאירוע דומה, ואולי אף חמור יותר, עלול חלילה לחזור על עצמו.

בהקשר זה ניתן להביא דוגמאות רבות נוספות מתוך ההיסטוריה של מדינת ישראל לאירועים טראומטיים ברמה הלאומית ושנויים במחלוקת, שראוי היה אולי כי ייבדקו על ידי ועדות חקירה ממלכתיות, מהלך שלא קרה. אלא שלגבי אירועים אלה נערך לפחות בירור באמצעות ועדות בדיקה במעמד נמוך יותר: רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 (נבדק על ידי צוות שמינתה ראש הממשלה דאז גולדה מאיר[34]), פרשת פולארד בשנת 1986 (נבדקה על ידי ועדת בדיקה פרלמנטרית[35]), פרשת הצלילות בנחל הקישון (נבדקה על ידי ועדת חקירה שמינה הרמטכ"ל מכוח חוק השיפוט הצבאי[36]), רצח השר זאבי ("גנדי") בשנת 2002 (נבדק על ידי ועדת בדיקה פרלמנטרית[37]), מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 (נבדקה על ידי ועדת בדיקה ממשלתית[38]), משט המרמרה לעזה בשנת 2010 (נבדק על ידי "ועדה ציבורית" שהוקמה על ידי הממשלה[39]), אסון נחל צפית בשנת 2018 (נבדק על ידי ועדת בדיקה ממשלתית).[40]

· כאשר מוטחות האשמות חמורות כלפי אופן התנהלות ממשלה קודמת , בעוד שגורמי הממשלה הקודמת טוענים כי פעלו ללא דופי – גם להם קיים, למעשה, אינטרס שתיערך בדיקה שתסיר את הענננה הרובצת מעל ראשם.

· לא כל אירוע מתחיל ומסתיים בהכרח בנקודת זמן מוגדרת. ככל שמדובר באירועים מתמשכים, או לפחות כאלה שהינם בעלי השלכות לטווח הארוך, קיימת לגיטימציה מוגברת לבדוק אותם לעומק, אף אם ההתרחשות המרכזית, שהיוותה "טריגר" לבדיקה אירעה בתקופת כהונה של ממשלה קודמת.

· במקרים מסוימים קשה להעריך, בהעדר פרספקטיבה מספקת של זמן, האם החלטות שנתקבלו או תהליכים שנוהלו, היו נכונים או שגויים, ואף אם היו שגויים – מה היקף ועוצמת התקלה שנתגלתה בהם. במקרים כאלה, עשויה דחיית הבדיקה של הדברים במספר שנים לסייע להערכה מדויקת יותר שלהם.

· ניסיון העבר מלמד כי לפחות חלק מן הוועדות שבדקו אירועים שהתרחשו בתקופת כהונתן של ממשלות קודמות, או לחילופין שהגישו את הדו"ח שלהן לאחר חילופי שלטון – עדיין היו מועילות והובילו לתיקון עוול היסטורי, לשינוי תפיסות או לשיפור תהליכים, מבלי שלנסיבות מינויין תהא השפעה על תוצרי עשייתן.

· ועדת חקירה ממלכתית הינה אירוע עתיר משאבי זמן וקשב מבחינתו של מושא החקירה. בהיבט זה, אולי עדיף דווקא, בראיית האינטרס הציבורי הרחב, שהבדיקה תיערך ממרחק זמן מסוים, כאשר הנוגעים בדבר או לפחות חלקם, כבר אינם נושאים בתפקידים רשמיים כשרים בממשלה, כך שלא תיווצר הכבדה על תפקודה השוטף של הממשלה המכהנת.

סיכומו של דבר, אני סבור כי בבדיקה לאחור, באמצעות ועדות חקירה ממלכתיות, של אירועים שהתרחשו בתקופות כהונתן של ממשלות קודמות – טמונים יתרונות רבים, העולים לאין שיעור על חסרונותיה. זאת, ובלבד שהדבר נעשה מתוך רצון כן ואמיתי לשפר ולתקן ולא מתוך מניע פוליטי צר. מכיון ש"אור השמש הינו המחטא הטוב יותר", הרי, כפי שכתב שלום חנוך במקום אחר: גם "קרן שמש מאוחרת – לא נזקקת למילים".

הערות שוליים

[1] החלטה מס' 7 של הממשלה מיום 20.6.2021 – הקמת ועדת חקירה ממלכתית בעניין האסון שהתרחש בהילולת ל"ג בעומר בהר מירון

https://www.gov.il/he/departments/policies/dec7_2021

[2] יקי אדמקר, ברק רביד, אמיר בוחבוט ולירן לוי, "הממשלה אישרה הקמת ועדת חקירה לאסון מירון: 'לעשות הכל כדי למנוע אובדן מיותר' " וואלה (20.6.2021) https://news.walla.co.il/item/3442891

[3] עטרה גרמן, "הממשלה החליטה : ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון", מקור ראשון (20.6.2021) https://www.makorrishon.co.il/news/361773

[4] איתמר אייכנר, "בנט נמנע, שקד התנגדה – ואלקין הפתיע והסכים: הממשלה אישרה את הקמת ועדת החקירה לפרשת הצוללות" (23.01.2022) https://www.ynet.co.il/news/article/sjkq965at

[5] קובי נחשוני, "נתניהו זומן להעיד בפני ועדת החקירה לאסון ההילולה במירון" (26.6.2022)

https://www.ynet.co.il/news/article/ryvwvssc5

[6] החלטת הממשלה מיום 23.01.2022 – הקמת ועדת חקירה ממלכתית בעניין עסקאות ו/או הליכי רכש של ספינות המגן סער 6, צוללות AIP, ספינות נגד צוללות, הפרטת מספנות חיל הים, וכן cעניין הסכמה למכר צוללות לצד ג' על ידי גרמניה

https://www.haaretz.co.il/embeds/pdf_upload/2022/20220120-143101.pdf

[7] בג"ץ 3921/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (22.7.2021) https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/decision3921-20/he/3921-.pdf

[8] "השרה איילת שקד: "זו הסיבה שאני מתנגדת לוועדת חקירה לפרשת הצוללות", ערוץ 7 (23.1.2022) https://www.inn.co.il/news/538799

[9] איתמר אייכנר, "בנט נמנע, שקד התנגדה – ואלקין הפתיע והסכים: הממשלה אישרה את הקמת ועדת החקירה לפרשת הצוללות" (23.01.2022) https://www.ynet.co.il/news/article/sjkq965at אביחי דלאל, "הממשלה אישרה ועדת החקירה לצוללת. שקד: 'מה הוועדה תעשה' ", אתר אייס (23.1.2022)

https://www.ice.co.il/law/news/article/841710

[10] תומר גנון, "תחקיר NSO והמשטרה: ממנכ"לים של משרדי ממשלה ועד עיתונאים ואנשי עסקים: ההדבקה ההמונית בפגסוס הגיעה לכולם", כלכליסט (7.2.2022) https://www.calcalist.co.il/local_news/article/s1ziccp0f

[11] אריק בנדר ואנה ברסקי, " 'רעידת אדמה': שרים קוראים להקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת פגסוס", מעריב (7.2.2022)

https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-896422

[12] אלכסנדרה לוקש, "שקד: 'הזדעזעתי, הפקרות שחייבת להיעצר, אין מנוס מוועדת חקירה' " (7.2.2022) https://www.ynet.co.il/news/article/sj11grcrf https://www.facebook.com/ayelet.benshaul.shaked

[13] יובל קרני, "הקואליציה בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הליכוד: 'לערב את הנשיא הרצוג במינוי' " (7.2.2022)

https://www.ynet.co.il/news/article/r1ckikrak

[14] "נתניהו: 'להקים ועדת חקירה עצמאית'; ח"כ רוזין: 'אור השמש יחטא הכל' ", כלכליסט (7.2.2022) https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjwnztcck

[15] תום קליינר, "נתניהו בפתח ישיבת הליכוד: 'ועדת חקירה ממלכתית עכשיו' ", 14 עכשיו (14.2.2022)

https://www.now14.co.il/%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%91%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%93-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E/

אריק בנדר, " 'ועדה ממלכתית ולא ועדת מריחה': אלפים הפגינו נגד הממשלה בתל-אביב", מעריב (17.2.2022) https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-898881

[16] " 'החוקרים חקרו את עצמם ואמרו שהכל בסדר' – בליכוד מגיבים לבדיקת פרשת הריגול", חדשות 0404 (21.2.2022) https://www.0404.co.il/?p=800457

[17] טל שניידר, "כולם רוצים ועדת חקירה, חלקם עשויים להיפגע ממנה", זמן ישראל (8.2.2022) https://www.zman.co.il/288744/popup

[18] מורן אזולאי, "הקלף של הקואליציה נגד כחול לבן: ועדת חקירה ל'מימד החמישי'. הליכוד סייע לגנץ", ynet (23.2.2022)

https://www.ynet.co.il/news/article/ry4jpuqxc

[19] דני זקן, "השר לביטחון פנים הורה על הקמת ועדה לבדיקת הבריחה מכלא גלבוע", גלובס (9.9.2021)

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001384348

[20] סעיף 8א לחוק יסוד הממשלה, התשס"א-2001 https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_8%D7%90

[21] יהושע בריינר, "הבריחה מכלא גלבוע: ועדת הבדיקה שלחה מכתב אזהרה לנציבת שב"ס קטי פרי", הארץ (31.3.2022)

https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.10710777

[22] דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לעניין ויסות מניות הבנקים (אפריל 1986)

[23] דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון (יוני 2010)

https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/doch-veadat-hahakira

[24] סעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 https://www.nevo.co.il/law_html/law01/195_001.htm#Seif29

[25] דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1954-1948 (2001) https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170684ee7d96/File/0b0717068

0a0fec5

[26] דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת ההאשמות לפיהן אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט או אחד מהם היו שותפים לרצח חיים ארלוזורוב (1985).

[27] "אחד ביום: ועדת החקירה למתקפה על הקפיטול" N12 (16.6.2022) https://www.mako.co.il/news-podcast_n12/one_a_day/Article-eab93ebd1896181027.htm

[28] רוית הכט, "שיסלח לי אלוהים, אבל במקרה הזה אני תומכת באיילת שקד", הארץ (23.1.2022) https://www.haaretz.co.il/digital/daily/1.10559434

[29] סעיף 4 לחוק יסוד: הממשלה https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_119.htm#Seif4 דנה בלאנדר, " 'על אחריותי' ", המכון הישראלי לדמוקרטיה (25.6.2012) https://www.idi.org.il/articles/10104

[30] חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 https://www.nevo.co.il/law_html/law01/128_001.html

[31] דנה בלאנדר, "הקמת ועדת החקירה לפרשת הצוללות: מורה נבוכים לועדות חקירה ממלכתיות", המכון הישראלי לדמוקרטיה (27.1.2022)

https://www.idi.org.il/articles/38181 אורי כהן, "הפכה מגמה של יותר מעשור: ועדת הבדיקה לפרשת הצוללות חריגה משחשבתם", גלובס (5.2.2022) https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001401138

[32] תקציר דו"ח ביקורת מבקר המדינה על השרפה בכרמל – דצמבר 2010: מחדלים, כשלים ומסקנות (יוני 2012) https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_106/ReportFiles/parta_4.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1

[33] "נתניהו מסכל את הקמת ועדת החקירה לבדיקת אסון הכרמל", שקוף – גוף התקשורת של הציבור

https://shakuf.press/mevaker/chapter6

[34] דו"ח הצוות, בראשות פנחס קופל, לבדיקה ולבירור סדרי האבטחה של משלחת ישראל לאולימפיאדת מינכן 1972 (29.9.1972) https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b0717068001c167/File/0b07170684cc483a/Item/0907170684cd4862

[35] דו"ח ועדת המשנה לשירותי המודיעין והביטחון של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בסוגיית ג'ונתן פולארד (מאי 1987)

http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/bitachon11.pdf

[36] תמצית דו"ח ועדת החקירה בעניין ההשלכות של הפעילות הצבאית בנחל הקישון ומימי הסביבה על בריאותם של חיילי צה"ל שהופעלו במקום – ועדת שמגר (2002) https://web.archive.org/web/20160303190351/http://www.ismal.co.il/imgs/uploads/refua-umishpat-29-144.pdf

[37] דו"ח הוועדה בעקבות רצח השר רחבעם זאבי ז"ל – ועדת מגן (2002) https://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/vaadat_chakira_zeevi.htm [38] דו"ח הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006 – ועדת וינוגרד (2008) http://reut-institute.org/data/uploads/Articles%20and%20Reports%20from%20other%20organizations/Full%20Winograd%20Report.pdf

[39] דו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31.5.2010 – ועדת טירקל חלק א' (2011) https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/alternatefiles/he/turkel_heb_a_0.pdf חלק ב' (2013) https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/alternatefiles/he/turkel_heb_b1and2.pdf

[40] אלמוג בן זכרי, "ועדת הבדיקה לאסון נחל צפית קיבלה את כתב המינוי", הארץ (24.2.2021) https://www.haaretz.co.il/news/law/1.9567313